ההבדל בין חשבון נפש לבין קטישה עצמית למה דווקא שתי ערבות? "רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: פְּרִי עֵץ הָדָר - אֶחָד, כַּפֹּת תְּמָרִים - אֶחָד, עֲנַף עֵץ עָבֹת - שְׁלֹשָׁה, עַרְבֵי נַחַל - שְׁתַּיִם" (סוכה לד ע"ב) מדוע דווקא הערבה ניטלת בשתיים, בעוד הלולב והאתרוג ניטלים באחד, ומה מלמד המספר הכפול של הערבות על שני הקולות השליליים שבאדם? מדוע הערבה שאין בה טעם וריח קשורה דווקא לדיבור? "וְעַרְבֵי נַחַל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. מַה עֲרָבָה זוֹ אֵין בָּהּ טַעַם וְאֵין בָּהּ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים" (ויקרא רבה ל, יב) אם הערבה מסמלת את מי שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים, מדוע דווקא היא הופכת בשיעור לסמל של הקולות השליליים המלווים את האדם? מה הקשר בין הערבה לפה? "הַשִּׁדְרָה שֶׁל לוּלָב דּוֹמָה לַשִּׁדְרָה שֶׁל אָדָם, וְהַהֲדַס דּוֹמֶה לָעַיִן, וַעֲרָבָה דּוֹמָה לַפֶּה, וְהָאֶתְרוֹג דּוֹמֶה לַלֵּב" (ויקרא רבה ל, יד) מדוע חז"ל מקשרים את הערבה דווקא לפה, ומה מלמד הדבר על כוחו של הדיבור הפנימי לבנות את האדם או לרמוס אותו? מדוע נאמר "וירעו אותנו" ולא "וירעו לנו"? "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה" (דברים כו, ו) מדוע התורה אומרת "וירעו אותנו" ולא "וירעו לנו", ומה מלמד הדבר על היכולת של קול חיצוני לגרום לאדם להשתכנע שהוא עצמו רע? איך ייתכן שגם הריקנים מלאים מצוות? "אַל תִּקְרֵי רַקָּתֵךְ אֶלָּא רֵיקָתֵיךְ, שֶׁאֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן" (עירובין יט ע"א) איך יכול אדם להיראות ריקן מבחוץ ובכל זאת להיות "מלא מצוות כרימון", וכיצד אפשר לגלות את הנקודה הטובה המסתתרת אפילו בתוך מעשה שלילי? מה מבקשים כשאומרים "נצור לשוני מרע"? "אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה; פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ" (ברכות יז ע"א) האם הבקשה "נצור לשוני מרע" עוסקת רק במה…