השיעור השבועי של מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א I מוצ"ש פרשת ניצבים וילך, כ"ג אלול בשעה 23:30 #השיעור_השבועי #הרב_דוד_יוסף #הראשון_לציון #יחוה_דעת #הלכה #הלכה_למעשה 👏 להצלחת: ר' חיים מאיר בן חנה קורסון הי"ו - שהקב"ה יצליחהו בכל מעשה ידיו בבריאות גופא ונהורא מעליא אמן נושא השיעור: תפילת עמידה בעשרת ימי תשובה: שינויים בחתימות וכלל "ספק ברכות להקל" שינויים בתפילת העמידה וההלכה למעשה הוספות רשות (לא לעיכובא): הגאונים תקנו להוסיף ארבע בקשות (זכרנו לחיים, מי כמוך, וכתוב לחיים, ובספר חיים). להלכה, מי ששכח הוספות אלו ולא נזכר עד סיום הברכה – אינו חוזר. חתימות חובה (לעיכובא): חז"ל קבעו במסכת ברכות להחליף שתי חתימות: מ"האל הקדוש" ל"המלך הקדוש", ומ"מלך אוהב צדקה ומשפט" ל"המלך המשפט". מרן השולחן ערוך פסק כדעת רוב הראשונים (רי"ף, רמב"ם ועוד) ששינויים אלו מעכבים, ולכן מי שטעה ולא חתם בהתאם, לא יצא ידי חובה ועליו לחזור. זאת בניגוד לדעת הראב"ד הסובר שהשינוי הוא לכתחילה בלבד. מחלוקת "המלך המשפט" שיטת תלמידי רבנו יונה והרמ"א: במקרה שאדם טעה וחתם "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט" ונזכר לאחר מכן, הוא יצא ידי חובה ואינו חוזר, מכיוון שהמילה "מלך" כבר מוזכרת בברכה המקורית. שיטת השולחן ערוך ורוב הראשונים: פוסקים שגם במקרה זה חובה לחזור. ספר המאורות מסביר את ההבדל המהותי: "מלך אוהב צדקה ומשפט" מתייחס לכך שהקב"ה אוהב שעם ישראל מקיים משפט צדק (בדומה למצוות מינוי הדיינים שניתנה במרה), בעוד "המלך המשפט" מציין שהקב"ה יושב כעת בעצמו על כיסא המשפט ודן את העולם. פסיקת "ספק ברכות להקל" במחלוקת מול השולחן ערוך פסק הבן איש חי: בחר להחיל את הכלל "ספק ברכות להקל" (סב"ל) אפילו נגד פסק השולחן ערוך. לכן פסק שמי שטעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" ימשיך הלאה ואינו חוזר, כדי להימנע מספק של ברכה לבטלה. דעת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל: הרב זצ"ל התנגד בתוקף לפסק זה והורה לעמוד על הוראת השולחן ערוך ולחזור, מתוך שלוש טענות: דעת החיד"א ועוד שהכלל של סב"ל נגד מרן אינו מוסכם על הכל, ולכן מי שבו…